מהי חיית טוטם, ומאיפה הגיעה המילה
המילה "טוטם" הגיעה לשפות אירופה, ומהן לעברית, מלשונם של בני האוג׳יבווה, עם ילידי בצפון אמריקה. אצלם היא עסקה בקרבת משפחה: כך נקרא הקלאן, המשפחה המורחבת שאדם שייך אליה, ולקלאנים יש שמות של חיות, למשל דוב, עגור או עוף מים בשם צוללן. קוראי האנגלית פגשו את המילה בספר מ-1791, של הסוחר והמתורגמן ג׳ון לונג. הוא תיאר טוטם כרוח שומרת אישית, אף שאצל האוג׳יבווה המילה התייחסה לקלאן שלם.
חיה שקבוצת אנשים רואה בה קרובת משפחה מוכרת גם מחוץ לצפון אמריקה: חוקרים תיארו תפיסות דומות אצל עמים ילידים באוסטרליה, באפריקה ובדרום אמריקה. בדיבור היומיומי המילה קיבלה מזמן חיים משלה, וחיית טוטם היא החיה שאדם מזהה בה את האופי שלו. הביטוי "חיית הרוח שלי", שהגיע מהאנגלית המדוברת, אומר בערך אותו דבר. במובן היומיומי הזה שניהם משמשים גם כאן: המבחן לא משחזר שום מסורת ולא בא במקומה.
איך מוצאים את חיית הטוטם
על השאלה "מהי חיית הטוטם שלי" עונים ברשת בכל מיני דרכים: לחשב לפי תאריך הלידה, לשלוף קלפים, לעשות מדיטציה, לשים לב לחיה שחוזרת בחלומות. אף אחת מהדרכים האלה לא ניתנת לבדיקה, וזה בסדר, הרי מדובר בדימוי.
ואיך מגלים איזו חיה מתאימה לך בלי לוחות שנה ובלי פירוש חלומות? מתחילים מההתנהגות. מה קורה אצלך כשתוכניות מתפרקות? איך משלימים אחרי ריב? לאן הולך הכסף? בדברים הקטנים האלה רואים אופי טוב יותר מאשר בהורוסקופ. כדאי לענות כמו שזה באמת, ולא כמו שהיה נראה יפה יותר.
ואין טעם לנסות לפענח איזו תשובה שייכת לאיזו חיה. החיות לא מוזכרות בתשובות בכוונה.
חיית טוטם לפי תאריך לידה או לפי אופי
מי שמחפש "חיית הרוח שלי" או "חיית הטוטם שלי" מקבל מהר מאוד הצעה לבדוק לפי תאריך הלידה. שיטות כאלה יש הרבה. המוכרת ביותר, גלגל המזלות הסיני עם שתים עשרה החיות שלו לפי שנת הלידה, באמת עתיקה. "גלגל המזלות האינדיאני" שמסתובב ברשת צעיר בהרבה: זו המצאה מודרנית שמערבבת אסטרולוגיה מערבית עם רעיונות אחרים, ולא מסורת עתיקה שמשותפת לעמים הילידים של אמריקה. רשימות שמצמידות חיה לכל מזל חדשות עוד יותר. נחמד לקרוא, כל עוד מתייחסים לזה כאל משחק.
ההבדל בגישה פשוט. לוח שנה נותן חיה אחת לכל בני השנתון בבת אחת. מבחן לפי אופי בודק במה בדיוק יש בך משהו אחר מהם.
חיית טוטם לנשים ולגברים: למה המבחן אחד לכולם
יש מי שמחפש חיית טוטם לנשים ומצפה לחיות "נשיות": פנתר, ברבור, שועל. כולן בהרכב, אבל אף אחת מהן לא מחולקת לפי מגדר. הפנתר כאן מחבר עוצמה ואינטואיציה, הברבור נאמנות ואינטואיציה, השועל חופש וגמישות, וצירופים כאלה יש אצל כל אחד ואחת.
אין גרסה נפרדת לבנות, וזו בשורה טובה. מי שרגילה לדאוג לאנשים שלה תקבל ביושר אריה, ולא משהו עדין יותר. מי שיש לו אינטואיציה חדה יקבל אייל, ואין במה להתבייש: האייל במבחן הזה מדבר על חופש ועל קשב, לא על שבריריות.
15 החיות ומה כל אחת מסמלת
חמש חיות חולקות את העוצמה. הדוב מוסיף לה חוכמה, הסוס חופש, האריה נאמנות, הפנתר אינטואיציה, הטיגריס גמישות. כל החמישה הולכים ראשונים, כל אחד בסגנון שלו: הדוב לאט ובטוח, הטיגריס בשביל הריגוש.
החוכמה מביאה עוד ארבעה. הנשר מצרף אליה חופש ומסתכל רחוק קדימה, הפיל נאמנות ושומר על האנשים שלו, הינשוף אינטואיציה ורואה את מה שמוסתר. הנחש לוקח חוכמה וגמישות: יודע לחכות ויודע להשתנות.
הזאב בוחר בחופש ובנאמנות בבת אחת: דרך משלו, אבל עם הלהקה. האייל קשוב ועצמאי, השועל עצמאי ורב תושייה. הברבור מסור ומרגיש היטב את הקרובים אליו, הדולפין נצמד ללהקה שלו ומשתלב בכל חבורה. העורב סוגר את המעגל עם אינטואיציה וגמישות, צופה וממציא.
אין בהרכב חיות חזקות וחלשות. אף צמד כוחות לא טוב מאחר, וכל חיה מופיעה במבחן אותו מספר פעמים.
ואם יצאה חיה לא צפויה
בראש היה ברור: "חיית הרוח שלי? זאב, מה השאלה", ויצא דולפין. זה קורה הרבה: החיה שמוצאת חן והחיה שההחלטות שלך דומות לה לא חייבות להיות אותה חיה. שווה להציץ בשלוש החיות הקרובות ובפרופיל הכוחות. החיה האהובה יושבת לא פעם במקום השני, במרחק תשובה אחת, והניגוד מרמז על דרך חיים שעוד לא יצא לך לנסות.