התעללות רגשית בזוגיות:
מי לוחץ על מי ואיך

ארבעים שאלות על השנה האחרונה: שליטה ואיסורים, לעג, ענישה בשתיקה, איומים, גזלייטינג, כסף וכוח פיזי. כל התנהגות נשאלת על בן/בת הזוג ועליך, והגרף מראה מי לוחץ ואיך.

40שאלות
7דקות
7צורות לחץ
דילוג אל "להתחיל את המבחן"

מה מקבלים

הדוח נפתח מיד בסוף המבחן, ואפשר לשמור אותו בחשבון

  • גרף מראה של הלחץשבע צורות, לכל אחת שני פסים: מימין מה שבן/בת הזוג עושים, משמאל מה שמגיע ממך. על כל פס יש אחוז, כך שרואים במבט אחד מי לוחץ ואיך.
  • שני מדדים ורמההלחץ עליך והלחץ ממך, כל אחד מ-0 עד 100. הרמה מתחשבת גם בתשובות מסוכנות בודדות, כדי שאיום אחד לא ילך לאיבוד בממוצע.
  • אחד מחמישה פרופיליםבגובה העיניים, חיכוכים, תחת לחץ, הלחץ מצדך או ספירלה הדדית. בלי תוויות, רק תיאור כן של התנהגות.
  • כל צורה והתשובות הבולטות שלךמה כל צורה אומרת ברמה שלך, ועד שלוש מהתשובות הבולטות ביותר שלך בכל צד: מה הן אומרות וצעד קטן לנסות.
  • איך זה נראה ביומיוםבית, חברים, כסף, ריבים וטלפון: איפה רגוע ואיפה הלחץ כבר מורגש.
  • תוכנית לשבוע ואיפה מקבלים עזרהשבעה צעדים לפי הפרופיל שלך. אם בתשובות יש כוח או איומים, החלק על בטיחות נפתח ראשון.

חמישה פרופילים, מגובה העיניים ועד ספירלה

הפרופיל תלוי בצד שממנו מגיע הלחץ ובעוצמה שלו. ב"בגובה העיניים" וב"חיכוכים" אין דפוס של לחץ. "תחת לחץ" אומר שהלחץ מגיע מבן/בת הזוג, "הלחץ מצדך" אומר את ההפך, ובספירלה הדדית שניכם לוחצים. המילים "מתעלל" ו"קורבן" לא מופיעות בתוצאה אף פעם: התנהגות אפשר לקרוא בשמה ולשנות, ותווית לא מסבירה כלום.

שבע צורות של לחץ בזוגיות

  • שליטה ובידוד
    אין לחץ
    אמון: לכל אחד האנשים שלו והטלפון שלו
    לחץ
    בדיקות, איסורים ודיווח איפה ועם מי
  • השפלה ולעג
    אין לחץ
    ויכוח על מעשים, לא על האדם
    לחץ
    עלבונות, לעג מול אחרים, "אז מה?"
  • ענישה בשתיקה ובקור
    אין לחץ
    הפסקה אחרי ריב, ואז שיחה
    לחץ
    שתיקה ימים שלמים עד שמישהו מתנצל
  • הפחדה ואיומים
    אין לחץ
    כעס יש, פחד אין
    לחץ
    צעקות מפחידות, חפצים שבורים, איומים
  • האשמה וגזלייטינג
    אין לחץ
    כל אחד לוקח אחריות על מה שאמר
    לחץ
    "זה לא קרה" ו"זה בגללך"
  • שליטה בכסף
    אין לחץ
    לכל אחד כסף משלו
    לחץ
    קבלה על כל קנייה, מכשולים בעבודה
  • כוח פיזי וכפייה
    אין לחץ
    הגוף של השני הוא קו אדום
    לחץ
    דחיפות, מכות, לחץ לקרבה מינית
  • איך קוראים את האחוזים

    כל תשובה שווה מ-0 (אף פעם) עד 4 (כל הזמן). צורה היא ממוצע השאלות שלה באחוזים מ-0 עד 100: עד 25 זה אף פעם או פעם-פעמיים בשנה, עד 50 לפעמים, ומעל זה לעיתים קרובות. המדד של כל צד הוא ממוצע שבע הצורות. זו לא השוואה לאנשים אחרים: למבחן אין נורמות.

איך המבחן עובד

  1. 40 שאלות על השנה האחרונה בזוגיותחושבים על הזוגיות הנוכחית, או על האחרונה אם כרגע אין זוגיות. לכל שאלה חמש תשובות, מאף פעם ועד כל הזמן, כולל "פעם-פעמיים" כנה. המבחן כולו לוקח כ-7 דקות.
  2. כל התנהגות נשאלת פעמייםפעם על בן/בת הזוג, וכמה שאלות אחר כך אותו דבר עליך. כך בנויים שאלוני מחקר על קונפליקטים בזוגיות, ורק כך אפשר לראות מאיזה צד מגיע הלחץ.
  3. איך שהיה, לא איך שהיה רצויקל יותר לענות על בן/בת הזוג מאשר על עצמך. אבל הפירוט עוזר רק אם יש כנות משני הצדדים. אין כאן תשובות טובות או רעות.
  4. גרף ופירוט מידאחרי התשובה האחרונה מופיעים גרף המראה, שני המדדים, הפרופיל שלך, פירוט של כל שבע הצורות, מצבים מהיומיום ותוכנית לשבוע. אם בתשובות יש כוח או איומים, החלק על בטיחות מגיע ראשון.

אפשרויות התשובה

  1. 1אף פעם
  2. 2פעם-פעמיים
  3. 3לפעמים
  4. 4לעיתים קרובות
  5. 5כל הזמן

השיטה והגבולות שלה

מאיפה המבחן מגיע ואיך מחושבת התוצאה

2026שיטה מקורית של Prisamor, 2026: שבע צורות לחץ, 40 שאלות בשני כיוונים וכללי החישוב. נקודות ייחוס: MMEA (מרפי, הובר, 1999), CTS2 (שטראוס ועמיתיו, 1996), הסולם לאלימות כלכלית (אדמס ועמיתיה, 2008), שליטה כפייתית (סטארק, 2007) והטיפולוגיה של אלימות בזוגיות (ג׳ונסון, 2008). המבחן לא מעתיק אף שאלון שפורסם, ואין לו נורמות או נתוני מהימנות.צוות העריכה של Prisamor (המודל והשאלות); נקודות ייחוס: מרפי והובר, שטראוס ועמיתיו, אדמס ועמיתיה, סטארק, ג׳ונסון
מה הוא מודד
המודל מקורי. צוות העריכה של Prisamor הגדיר שבע צורות של לחץ בזוגיות וכתב לכל אחת שאלות בשני כיוונים: מה בן/בת הזוג עושים ומה מגיע ממך. זו פרקטיקה מקובלת בשאלוני מחקר על קונפליקטים בזוגיות: סולמות טקטיקות הקונפליקט המתוקנים, CTS2 (שטראוס ועמיתיו, 1996), והגרסה שבשימוש של המדד הרב-ממדי להתעללות רגשית, MMEA, שואלים על אותה התנהגות משני הצדדים ועל התדירות שלה. ארבע מהצורות קרובות לגורמים של MMEA (מרפי והובר, 1999): היבלעות מגבילה, השפלה, נסיגה עוינת, ושליטה והפחדה. השליטה בכסף נשענת על הסולם לאלימות כלכלית (אדמס ועמיתיה, 2008), וכללי הרמה על הרעיון של שליטה כפייתית (סטארק, 2007): התעללות מוחזקת בדפוס, לא רק באלימות. כלל הפרופיל הולך לפי הטיפולוגיה של מייקל ג׳ונסון (2008), שמפרידה בין אלימות בתוך שליטה מתמשכת, ריבים שיוצאים משליטה אצל שני הצדדים והתנגדות של מי שמגן על עצמו.
איך מחושב הציון
כל תשובה שווה 0 עד 4. צורה היא ממוצע השאלות שלה באחוזים מ-0 עד 100, והמדד של כל צד הוא ממוצע שבע הצורות. הרמה של צד נקבעת לפי המדאיג מבין ארבעה סימנים: המדד (עד 12 אין סימנים, עד 30 סימני אזהרה, עד 55 נראה כמו התעללות, ומעל זה לחץ חמור), הצורה הגבוהה ביותר מלבד כוח (מ-42 סימני אזהרה, מ-67 התעללות), שאלות הכוח ("פעם-פעמיים" כבר נחשב סימן אזהרה, "לפעמים" התעללות) וכל תשובה בודדת ("לעיתים קרובות" סימן אזהרה, "כל הזמן" התעללות). הפרופיל משלב את הרמות של שני הצדדים. אם שני הצדדים לוחצים אבל אחד חזק יותר ב-20 נקודות או יותר, הפרופיל עובר לצד הזה: מי שמגיבים בחריפות תחת לחץ כבד לא נכנסים לספירלה ההדדית.
מהימנות
  • 40 שאלות מקוריות: 20 על בן/בת הזוג ו-20 עליך, בזוגות מקבילים
  • שש צורות עם שלוש שאלות בכל צד, כוח פיזי עם שתיים
  • חמש תשובות תדירות לשנה האחרונה, מ"אף פעם" ועד "כל הזמן"
  • הרמה שוקלת תשובות מסוכנות בודדות, לא רק את הממוצע
  • למבחן עוד אין נורמות או נתוני מהימנות
מגבלות
השיטה מקורית: שבע הצורות, 40 השאלות וכללי החישוב נכתבו בצוות העריכה של Prisamor, עם שאלוני מחקר כנקודות ייחוס, ואף אחד מהם לא מועתק. אין נורמות ואין נתוני מהימנות, ולכן האחוזים מתארים את התשובות שלך ולא את המקום שלך ביחס לאחרים. זו נקודת מבט של אדם אחד: גם במחקרים בני זוג מתארים את אותם אירועים אחרת. המבחן לא מאבחן, לא קובע מי אשם ולא מעריך מסוכנות כמו שאנשי מקצוע עושים.
מקורות
  • Murphy, C. M., & Hoover, S. A. (1999). Measuring emotional abuse in dating relationships as a multifactorial construct. Violence and Victims, 14(1), 39-53. DOI 10.1891/0886-6708.14.1.39
  • Straus, M. A., Hamby, S. L., Boney-McCoy, S., & Sugarman, D. B. (1996). The Revised Conflict Tactics Scales (CTS2): Development and preliminary psychometric data. Journal of Family Issues, 17(3), 283-316. DOI 10.1177/019251396017003001
  • Adams, A. E., Sullivan, C. M., Bybee, D., & Greeson, M. R. (2008). Development of the Scale of Economic Abuse. Violence Against Women, 14(5), 563-588. DOI 10.1177/1077801208315529
  • Stark, E. (2007). Coercive Control: How Men Entrap Women in Personal Life. New York: Oxford University Press. DOI 10.1093/oso/9780195154276.001.0001
  • Johnson, M. P. (2008). A Typology of Domestic Violence: Intimate Terrorism, Violent Resistance, and Situational Couple Violence. Boston: Northeastern University Press. ISBN 978-1-55553-693-0
  • Johnson, M. P., & Leone, J. M. (2005). The differential effects of intimate terrorism and situational couple violence: Findings from the National Violence Against Women Survey. Journal of Family Issues, 26(3), 322-349. DOI 10.1177/0192513X04270345
  • Tolman, R. M. (1989). The development of a measure of psychological maltreatment of women by their male partners. Violence and Victims, 4(3), 159-177. DOI 10.1891/0886-6708.4.3.159
  • Walker, L. E. (1979). The Battered Woman. New York: Harper & Row.
  • Sweet, P. L. (2019). The sociology of gaslighting. American Sociological Review, 84(5), 851-875. DOI 10.1177/0003122419874843

למי זה מתאים

  • מי ששואלים את עצמם "מי פוגע ומי נפגע?" ורוצים לראות את שני הצדדים
  • מי שחושדים שהריבים כבר מזמן הפסיקו להיות רק ריבים
  • מי שחוששים שהלחץ מגיע מהם ורוצים בדיקה כנה
  • זוגות ששני הצדדים בהם מרגישים בטוחים: כל אחד בנפרד, ואז משווים גרפים
  • חברים ובני משפחה שמנסים להבין מה קורה לאדם שהם אוהבים

ערך מעשי

  • גרף מראה של שבע צורות ושני מדדים מ-0 עד 100
  • אחד מחמישה פרופילים: מה קורה, על מה להישען, קרבה, יומיום, חברים
  • פירוט של כל צורה לפי רמה משני הצדדים, והתשובות הבולטות שלך עם צעד קטן
  • איך מבדילים ריב מהתעללות, סימני לחץ ומעגל ההתעללות בלי מיתוסים
  • תוכנית לשבוע וחלק על בטיחות אם בתשובות יש כוח או איומים

התעללות בזוגיות: איך מבדילים אותה מריב

מה זו התעללות בזוגיות ובמה היא שונה מריב

התעללות היא דפוס שבו צד אחד בזוגיות משיג כוח על השני: מחליט במקומו, מפחיד, מקטין, מעניש בקור, מגביל כסף וחיי חברה. ריב עובד אחרת: שני אנשים חלוקים בעניין מסוים, שניהם יכולים להתנגד, ואף אחד לא מפחד מהשני. התעללות לא מתחילה בעוצמת הקול או במילה קשה אחת. היא מתחילה בחוסר איזון שחוזר שוב ושוב. לכן המבחן לא שואל "זה קרה פעם?", אלא כמה פעמים זה קרה בשנה האחרונה.

לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי, כמעט אחת מכל ארבע נשים שהיו בזוגיות חוותה לפחות פעם אחת אלימות פיזית או מינית מצד בן זוג. התעללות נפשית לא כלולה בהערכות האלה: הארגון לא נותן לה מספר. לחץ בזוגיות קורה לאנשים מכל מגדר ובכל סוג של זוגיות, ולכן המבחן אומר פשוט "בן/בת הזוג".

שבע צורות של לחץ: משליטה ועד כוח פיזי

חוקרי התעללות רגשית מתארים כמה צורות שלה, ובנפרד חוקרים אלימות כלכלית ושליטה כפייתית, שיכולות להתקיים גם בלי אלימות פיזית. המבחן מאגד אותן לשבע צורות, ולכל אחת שורה משלה בגרף.

  • שליטה ובידוד: בדיקת הטלפון, איסור לפגוש אנשים קרובים, דיווח איפה ועם מי.
  • השפלה ולעג: עלבונות, כינויים פוגעים, לעג מול אחרים, "אז מה?" בתגובה לחדשות טובות.
  • ענישה בשתיקה ובקור: שתיקה ימים שלמים, מניעת חום וקרבה, התעלמות מופגנת.
  • הפחדה ואיומים: צעקות מפחידות, חפצים שנזרקים או נשברים, איומים לעזוב, לפגוע במישהו או לקחת את הילדים.
  • האשמה וגזלייטינג: "זה לא קרה", "זה בגללך", גרסאות שמשאירות ספק בזיכרון.
  • שליטה בכסף: קבלה על כל קנייה, מכשולים בעבודה או בלימודים, כסף וכרטיסים בידיים של צד אחד.
  • כוח פיזי וכפייה: דחיפות, תפיסה בכוח, מכות, קרבה מינית תחת לחץ.

למה המבחן שואל על שני הצדדים

שאלוני מחקר על קונפליקטים בזוגיות שואלים בדרך כלל על אותה התנהגות פעמיים: מה בן/בת הזוג עושים ומה עושה מי שעונה. כך בנויים סולמות טקטיקות הקונפליקט המתוקנים (CTS2) והגרסה שבשימוש של MMEA. אנחנו משתמשים באותה גישה עם שאלות משלנו. זו התשובה האמיתית לשאלה "מי פוגע ומי נפגע?": כמעט אי אפשר לראות לחץ מצד אחד. מי שתחת לחץ מאשימים את עצמם לעיתים קרובות, ומי שמפעילים אותו רואים את עצמם לעיתים קרובות כצד הנפגע. השאלות המקבילות מפוזרות לאורך המבחן, כדי שתשובה על בן/בת הזוג לא תשפיע על התשובה עליך.

איך קוראים את גרף המראה

השמות של שבע הצורות נמצאים באמצע. הפסים מימין מראים "מבן/בת הזוג אליך", הפסים משמאל "ממך לבן/בת הזוג". המספר על כל פס מראה כמה פעמים הצורה הזאת קורית, מ-0 עד 100: עד 25 זה אף פעם או פעם-פעמיים בשנה, עד 50 לפעמים, ומעל זה לעיתים קרובות. המדד של כל צד הוא ממוצע שבע הצורות, והרמה מתחשבת גם בתשובות מסוכנות בודדות, כדי שדחיפה אחת או איום שסומן "כל הזמן" לא ייעלמו בממוצע.

כדאי לקרוא את הצורה הכללית, לא רק את המספרים. צד ימני ארוך ליד צד שמאלי קצר אומר לחץ עליך, ותמונת המראה ההפוכה אומרת לחץ ממך. אם שני הצדדים ארוכים, זו ספירלה, ואז השאלה המרכזית היא אם אחד מכם מפחד מהשני.

מי פוגע, מי נפגע, או שניכם: חמשת הפרופילים

  • בגובה העיניים: אין לחץ מאף צד, ואי הסכמות נפתרות בשיחה.
  • חיכוכים: ריבים יכולים להיות חריפים, אבל אין דפוס של לחץ.
  • תחת לחץ: הלחץ מגיע בעיקר מבן/בת הזוג, ושליטה, זלזול, פחד או האשמה יוצרים דפוס.
  • הלחץ מצדך: אותה תמונה, אבל הלחץ מגיע ממך.
  • ספירלה הדדית: שניכם לוחצים בערך באותה מידה, וקשיחות הפכה לדרך שלכם להתווכח.

המילים "מתעלל" ו"קורבן" לא מופיעות בתוצאה אף פעם. תווית לא מסבירה כלום, ואילו התנהגות אפשר לקרוא בשמה, לזהות ולשנות.

כשעונים בחריפות ללחץ: האם גם זו התעללות?

גם מי שחיים תחת לחץ ממושך מתפרצים: צועקים בחזרה, בודקים את הטלפון של מי שבודק את שלהם, נסגרים בשתיקה. במאמרים פופולריים קוראים לזה "התעללות תגובתית". הסוציולוג מייקל ג׳ונסון מבחין בין אלימות בתוך שליטה מתמשכת, ריבים שיוצאים משליטה אצל שני הצדדים, והתנגדות של מי שמגן על עצמו. המבחן מתחשב בזה: אם שני הצדדים לוחצים אבל אחד חזק יותר ב-20 נקודות או יותר, הפרופיל עובר לצד הזה ולא לספירלה ההדדית.

זה לא הופך תגובה חריפה לבטוחה, במיוחד כשיש בה כוח. אבל השאלה "מי מפחד ממי?" אומרת בדרך כלל על הזוגיות יותר מכל ציון.

גזלייטינג ואלימות כלכלית: צורות שקשה לזהות

גזלייטינג הוא לחץ שבסופו אדם כבר לא סומך על הזיכרון ועל התפיסה שלו: "זה לא קרה", "זה רק בדמיון שלך", "תמיד הכול מתבלבל לך". הסוציולוגית פייג׳ סוויט מתארת אותו כביטוי של כוח בזוגיות, ולא כהבדל רגיל בזיכרון. אם אחרי שיחות עם בן/בת הזוג יש יותר ויותר ספק בעצמך, כדאי להסתכל מקרוב.

אלימות כלכלית נראית לעיתים קרובות כמו דאגה או ניהול טוב של משק הבית: קבלה על כל קנייה, "אין לך צורך לעבוד", חשבון משותף שרק צד אחד שולט בו. אדריאן אדמס ועמיתיה יצרו סולם נפרד לאלימות כלכלית, כי סולם כזה לא היה קיים קודם. בלי כסף משלך כל החלטה נעשית קשה יותר, כולל ההחלטה לעזוב.

מעגל ההתעללות, ולמה לא כל זוגיות עוברת בו

ב-1979 תיארה הפסיכולוגית לנור ווקר שלושה שלבים שחוזרים לעיתים קרובות במערכות יחסים אלימות: המתח מצטבר, מגיעה התפרצות, ואז בא פיוס עם התנצלויות והבטחות. גרסאות פופולריות מאוחרות יותר הוסיפו שלב רביעי, רגיעה.

היום המעגל זוכה לביקורת: בהרבה זוגות אין שלב פיוס בכלל, והמתח יכול להישאר גבוה במשך שבועות. אם המעגל הזה לא מוכר, זה לא אומר שאין לחץ. המבחן מסתכל על התדירות של כל צורה, לא על המעגל.

מה עושים אם הלחץ עליך, ומה עושים אם הוא ממך

אם הלחץ עליך, כדאי להתחיל מתמיכה מחוץ לקשר: לספר למישהו שסומכים עליו, לברר לאן אפשר לפנות במדינה שלך, לחשוב לאן ללכת ברגע של פחד. אם בזוגיות יש כוח או איומים, שיחה גלויה עם בן/בת הזוג עלולה להיות מסוכנת, ואנשי מקצוע בדרך כלל לא ממליצים על טיפול זוגי כל עוד האלימות נמשכת. אם הסימנים האלה מופיעים בתשובות שלך, הפירוט נפתח בחלק על בטיחות.

אם הלחץ ממך, הצעד הראשון הוא לקרוא להתנהגות שלך בשם בלי תירוצים ולוותר על צורת הלחץ שהכי שכיחה אצלך. שליטה לא מרגיעה חרדה. היא רק משתיקה אותה לזמן מה. שינוי אמיתי קורה כשאדם לוקח אחריות ועובד עם איש מקצוע שמתמחה בכעס ובהתנהגות פוגענית. הבטחה ש"זה לא יקרה שוב" לא מספיקה.

על מה המבחן מבוסס ומה הוא לא יכול לומר

השיטה מקורית. נקודות ייחוס: המדד הרב-ממדי להתעללות רגשית MMEA (מרפי והובר, 1999), סולמות טקטיקות הקונפליקט המתוקנים CTS2 (שטראוס ועמיתיו, 1996), הסולם לאלימות כלכלית SEA (אדמס ועמיתיה, 2008), שליטה כפייתית (סטארק, 2007) והטיפולוגיה של אלימות בזוגיות (ג׳ונסון, 2008). הניסוחים וכללי החישוב שלנו ואין נורמות, ולכן המבחן לא מסומן כמדעי.

המבחן לא מאבחן, לא קובע מי אשם ולא מעריך מסוכנות כמו אנשי מקצוע. הוא מראה אילו התנהגויות קורות בזוגיות שלך ומאיזה צד. אם יש פחד, כדאי לפנות לקו סיוע גם אם התוצאה נראית רגועה.

שאלות נפוצות על התעללות בזוגיות

איך לדעת אם הבעיה אצלי?

מחפשים דפוס, לא התפרצות אחת. התעללות פירושה שצד אחד משיג את שלו באופן קבוע בעזרת שליטה, פחד, השפלה, קור או אשמה, והצד השני מתאים את עצמו ומפחד מהתגובה. במבחן יש עשרים שאלות על ההתנהגות שלך, והתוצאה מראה את מדד הלחץ ממך ואת הצורה הבולטת ביותר. ואם דווקא אצלך המילים נבחרות בזהירות וההתפרצויות באות מייאוש, כי הלחץ מופעל עליך, זה קרוב יותר להגנה עצמית מאשר להתעללות, והפירוט אומר את זה במפורש.

איך יודעים שזו מערכת יחסים רעילה?

הסימנים העיקריים: לצפות מראש את התגובות של בן/בת הזוג, להתנצל כדי לסיים ענישה בשתיקה, לפגוש פחות ופחות חברים ומשפחה, לתת דין וחשבון על כסף ותוכניות ולפקפק בזיכרון. ייתכן שאין סימנים כחולים בכלל: שליטה, השפלה ואיומים פוגעים גם בלי כוח פיזי. המבחן מודד כמה פעמים כל זה קרה בשנה האחרונה, ונותן משקל נוסף לתשובות מסוכנות בודדות, כמו איום או דחיפה.

מה ההבדל בין ריב רגיל להתעללות רגשית?

בריב שני אנשים חלוקים בעניין מסוים, שניהם יכולים להתנגד, ואף אחד לא הולך אחר כך על ביצים. בהתעללות הוויכוח הופך מהר לשאלה מי שולט: צד אחד מחליט, מפחיד או מעניש, והשני לומד לשתוק. עוצמת הקול לא קובעת. מה שקובע הוא חוסר איזון שחוזר שוב ושוב. לכן יש במבחן פרופיל נפרד, "חיכוכים": ריבים חריפים בלי דפוס של לחץ לא נחשבים להתעללות.

זו התעללות מצדי או תגובה ללחץ?

במאמרים פופולריים קוראים לתגובה חריפה ללחץ ממושך "התעללות תגובתית": לצעוק בחזרה, להעליב, לנסות להשתחרר. הסוציולוג מייקל ג׳ונסון מבחין בין התנגדות כזאת לבין אלימות שמשאירה צד אחד בשליטה. המבחן מתחשב בהבדל: אם הלחץ עליך חזק בבירור מהלחץ ממך, הפרופיל שלך הוא "תחת לחץ" ולא "ספירלה הדדית". ובכל זאת כדאי לשים לב לתגובות החריפות, במיוחד כשיש בהן כוח.

האם התעללות יכולה להיות הדדית?

לפעמים שני הצדדים לוחצים: בודקים, פוגעים, מתנכרים זה לזה, מפחידים. המבחן קורא לזה ספירלה הדדית. אבל מספרים דומים לא תמיד אומרים שהמאבק שקול, ולכן הפירוט שואל שאלה מרכזית אחת: האם אחד מכם מפחד מהשני? אם הפחד אצלך, "תחת לחץ" קרוב יותר לאמת. אם יש בזוגיות כוח פיזי, קודם בטיחות, ורק אחר כך עבודה על הקשר.

אפשר לעשות את המבחן יחד עם בן/בת הזוג?

אי אפשר לענות במקום בן/בת הזוג: חצי מהשאלות עוסקות בהתנהגות של האדם עצמו, ורק הוא יכול לענות עליהן בכנות. לעשות את המבחן בנפרד ולהשוות גרפים אפשר, אם אין פחד מבן/בת הזוג. אם בזוגיות יש איומים או כוח, להציע את המבחן ולהשוות תוצאות זה לא בטוח. עדיף להראות את הגרף למישהו שסומכים עליו.

האם אנשים שפוגעים בבני הזוג יכולים להשתנות?

כן, אם הם מודים בבעיה, לוקחים אחריות בלי "אבל" ועובדים עם איש מקצוע שמתמחה בכעס ובהתנהגות פוגענית. הבטחות ש"זה לא יקרה שוב" לא מספיקות: השינוי ניכר כשלצד השני נהיה רגוע יותר לידם. אהבה וצייתנות של בן/בת הזוג לא מרפאות לחץ. ואם הלחץ מופעל עליך, אין חובה לחכות לשינוי לבד, וגם לא לידם.

זה אבחון?

לא, זו לא אבחנה ולא חוות דעת משפטית. השיטה מקורית: השאלות וכללי החישוב שלנו, נקודות הייחוס לקוחות משאלוני מחקר על התעללות בזוגיות, ולמבחן אין נורמות. התוצאה מתארת התנהגות לפי התשובות שלך ורואה את הקשר רק מהצד שלך. אם יש פחד, כדאי לפנות לקו סיוע גם אם התוצאה נראית רגועה.

מה באמת קורה ביניכם

40 שאלות, כשבע דקות. מיד אחרי התשובה האחרונה מופיעים גרף מראה של שבע צורות לחץ, שני מדדים מ-0 עד 100 והפרופיל שלך: בגובה העיניים, חיכוכים, תחת לחץ, הלחץ מצדך או ספירלה הדדית. התוצאה גלויה רק לך, אלא אם בחרת לשתף אותה.

בחינם, בלי הרשמה.

עוד על זוגיות